1. היסטוריית פיתוח קצרה
תעשיית הפלסטיק בבנגלדש החלה בשנות השישים. בהשוואה לתעשיות ייצור הבגדים ועור, היסטוריית הפיתוח קצרה יחסית. עם הצמיחה הכלכלית המהירה של בנגלדש בשנים האחרונות, תעשיית הפלסטיק הפכה לענף חשוב. היסטוריית הפיתוח הקצרה של תעשיית הפלסטיק בבנגלדש היא כדלקמן:
שנות השישים: בשלב הראשוני, תבניות מלאכותיות שימשו בעיקר לייצור צעצועים, צמידים, מסגרות תמונה ומוצרים קטנים אחרים, וכן הופקו חלקי פלסטיק לתעשיית היוטה;
שנות השבעים: החל להשתמש במכונות אוטומטיות לייצור סירי פלסטיק, צלחות ומוצרים ביתיים אחרים;
שנות השמונים: החלו להשתמש במכונות נושבת סרטים לייצור שקיות ניילון ומוצרים אחרים.
שנות התשעים: החלו לייצר קולבי פלסטיק ואביזרים אחרים לבגדי יצוא;
תחילת המאה ה -21: החלה לייצר כיסאות פלסטיק יצוקים, שולחנות וכו '. האזור המקומי בבנגלדש החל לייצר מכונות מרססים, מכבש וגלולות למיחזור פסולת פלסטיק.
2. המצב הנוכחי של פיתוח התעשייה
(1) סקירה של ענפי יסוד.
השוק המקומי של תעשיית הפלסטיק של בנגלדש הוא כ- 950 מיליון דולר, כאשר יותר מ -5,000 חברות ייצור, בעיקר חברות קטנות ובינוניות, בעיקר בפריפריה של ערים כמו דאקה וצ'יטגונג, ומספקות יותר מ -1.2 מיליון משרות ישירות ועקיפות. ישנם יותר מ 2500 סוגים של מוצרי פלסטיק, אך הרמה הטכנית הכוללת של התעשייה אינה גבוהה. נכון לעכשיו, רוב הפלסטיקה הביתית וחומרי האריזה המשמשים בבנגלדש יוצרו במקום. צריכת הפלסטיק לנפש בבנגלדש היא 5 ק"ג בלבד, וזה נמוך בהרבה מהצריכה העולמית הממוצעת של 80 ק"ג. בין השנים 2005-2014, שיעור הצמיחה השנתי הממוצע של תעשיית הפלסטיק בבנגלדש עלה על 18%. דו"ח מחקר משנת 2012 של הוועדה הכלכלית והחברתית של האו"ם למען אסיה ופסיפיק (UNESCAP) חזה שערך התפוקה של תעשיית הפלסטיק של בנגלדש עשוי להגיע ל -4 מיליארד דולר בשנת 2020. כתעשייה עתירת עבודה, ממשלת בנגלדש הכירה ב פוטנציאל פיתוח השוק של תעשיית הפלסטיק וכלל אותו כענף עדיפות ב"מדיניות התעשייה הלאומית 2016 "וב"מדיניות הייצוא 2015-2018". על פי תוכנית החומש השביעית של בנגלדש, תעשיית הפלסטיקה של בנגלדש תעשיר עוד יותר את מגוון מוצרי הייצוא ותספק תמיכה חזקה למוצרים לפיתוח תעשיית הטקסטיל והקל של בנגלדש.
(2) שוק היבוא התעשייתי.
כמעט כל המכונות והציוד בתעשיית הפלסטיק בבנגלדש מיובאים מחו"ל. ביניהם, יצרני מוצרים נמוכים ובינוניים מייבאים בעיקר מהודו, סין ותאילנד, ויצרנים של מוצרים מתקדמים מייבאים בעיקר מטאיוואן, יפן, אירופה וארצות הברית. התפוקה המקומית של תבניות ייצור פלסטיק היא כ -10% בלבד. בנוסף, תעשיית הפלסטיק בבנגלדש מסתמכת בעצם על יבוא ומיחזור של פסולת פלסטיק. חומרי גלם מיובאים כוללים בעיקר פוליאתילן (PE), פוליוויניל כלוריד (PVC), פוליפרופילן (PP) ופוליאתילן טרפטלט (PET). ופוליסטירן (PS), המהווה 0.26% מהיבוא העולמי של מוצרי פלסטיק, במקום ה -59 בעולם. סין, ערב הסעודית, טייוואן, דרום קוריאה ותאילנד הן חמשת שווקי אספקת חומרי הגלם העיקריים, המהווים 65.9% מסך היבוא של חומרי גלם מפלסטיק בבנגלדש.
(3) יצוא תעשייתי.
נכון לעכשיו, יצוא הפלסטיק של בנגלדש מדורג במקום ה -89 בעולם, והוא עדיין לא הפך ליצואן מרכזי של מוצרי פלסטיק. בשנת הכספים 2016-2017 ייצאו כ -300 יצרנים בבנגלדש מוצרי פלסטיק, עם שווי יצוא ישיר של כ 117- מיליון דולר, אשר תרמו יותר מ -1% לתוצר של בנגלדש. בנוסף, מיוצאים מספר רב של מוצרי פלסטיק עקיפים, כגון אביזרי בגדים, לוחות פוליאסטר, חומרי אריזה וכו 'מדינות ואזורים כמו פולין, סין, הודו, בלגיה, צרפת, גרמניה, קנדה, ספרד, אוסטרליה, יפן. , ניו זילנד, הולנד, איטליה, איחוד האמירויות הערביות, מלזיה והונג קונג הן יעדי הייצוא העיקריים של מוצרי הפלסטיק של בנגלדש. חמשת שווקי הייצוא העיקריים, כלומר סין, ארצות הברית, הודו, גרמניה ובלגיה מהווים כ 73% מסך הייצוא הפלסטי של בנגלדש.
(4) מיחזור פסולת פלסטיק.
תעשיית מיחזור פסולת הפלסטיק בבנגלדש מתרכזת בעיקר סביב דאקה הבירה. יש כ -300 חברות העוסקות במיחזור פסולת, יותר מ -25,000 עובדים וכ -140 טונות של פסולת פלסטיק מעובדות מדי יום. מיחזור פסולת פלסטיק התפתח לחלק חשוב בתעשיית הפלסטיקה של בנגלדש.
3. האתגרים העיקריים
(1) יש לשפר את איכות מוצרי הפלסטיק.
98% ממפעלי ייצור הפלסטיק בבנגלדש הם ארגונים קטנים ובינוניים. רובם משתמשים בציוד מכני ששונה מיובא ובציוד ידני המיוצר במקום. קשה לרכוש ציוד מתקדם עם אוטומציה גבוהה ואומנות מתוחכמת בכספם, וכתוצאה מכך האיכות הכוללת של מוצרי הפלסטיק בבנגלדש. לא גבוהה, לא תחרות בינלאומית חזקה.
(2) צריך לאחד את תקני האיכות של מוצרי פלסטיק.
היעדר תקני האיכות של מוצרים ספציפיים הוא גם גורם חשוב המגביל את התפתחות תעשיית הפלסטיק בבנגלדש. נכון לעכשיו, מכון התקנים והבדיקות בבנגלדש (BSTI) לוקח יותר מדי זמן לגיבוש תקני איכות למוצרי פלסטיק, וקשה להגיע להסכמה עם היצרנים אם להשתמש בתקן של מינהל המזון והתרופות האמריקני או עם ועדת קודקס אלימנטריוס הבינלאומית. תקן CODEX לסטנדרטים של מוצרי פלסטיק מזון. BSTI צריכה לאחד את התקנים הרלוונטיים למוצרי פלסטיק בהקדם האפשרי, לעדכן את 26 סוגי התקנים למוצרי פלסטיק שהונפקו, ולגבש תקני מוצרים פלסטיים נוספים בהתבסס על תקני ההסמכה של בנגלדש ומדינות היעד לייצוא כדי להבטיח ייצור של מוצרים גבוהים. פלסטיק איכותי העומד בסטנדרטים בינלאומיים. מוצרים לשיפור התחרותיות הבינלאומית של מוצרי מנג פלסטיקה.
(3) יש לחזק את ניהול ענף מיחזור פסולת הפלסטיק.
התשתית של בנגלדש יחסית נחשלת ומערכת ניהול טובה של מיחזור פסולת, שפכים וכימיקלים טרם הוקמה. על פי הדיווחים, לפחות 300,000 טון של פסולת פלסטיק מושלכת לנהרות ושטחי ביצות בבנגלדש מדי שנה, מהווה איום חמור על הסביבה האקולוגית. מאז 2002 אסרה הממשלה על השימוש בשקיות פוליאתילן והשימוש בשקיות נייר, שקיות בד ושקיות יוטה החל להתגבר, אך השפעת האיסור לא ניכרה לעין. כיצד לאזן טוב יותר את ייצור מוצרי הפלסטיק ואת מיחזור פסולת הפלסטיק ולהפחית את הנזק של פסולת הפלסטיק לאקולוגיה וסביבת המחיה של בנגלדש היא בעיה שעל ממשלת בנגלדש לטפל בה כראוי.
(4) יש לשפר את הרמה הטכנית של עובדים בתעשיית הפלסטיק.
בשנים האחרונות נקטה ממשלת בנגלדש צעדים שונים לשיפור הכישורים המקצועיים של עובדיה. לדוגמא, התאחדות היצרנים והיצואנים של מוצרי פלסטיק בנגלדש יזמה את הקמת המכון להנדסה וטכנולוגיה פלסטית בבנגלדש (BIPET) לשיפור הרמה הטכנית של עובדי תעשיית הפלסטיק בבנגלדש באמצעות סדרה של קורסים מקצועיים וטכניים ממוקדים. אך בסך הכל, הרמה הטכנית של עובדי תעשיית הפלסטיק בבנגלדש אינה גבוהה. ממשלת בנגלדש צריכה להגדיל עוד יותר את ההכשרה ובמקביל לחזק את חילופי הטכנולוגיות ובניית היכולות עם מדינות גדולות לייצור פלסטיק כמו סין והודו כדי לשפר את הרמה הטכנית הכוללת של תעשיית הפלסטיק בבנגלדש. .
(5) יש להגביר את תמיכת המדיניות.
מבחינת התמיכה במדיניות הממשלתית, תעשיית הפלסטיק של בנגלדש נשארה הרבה אחרי תעשיית ייצור הבגדים. לדוגמא, מכס בנגלדש בודק את רישיון החבילה של יצרני הפלסטיק מדי שנה, בעוד שהוא מבקר את יצרני הבגדים אחת לשלוש שנים. מס החברות בענף הפלסטיק הוא השיעור הרגיל, כלומר 25% לחברות רשומות ו -35% לחברות שאינן רשומות. מס הארגון לענף ייצור הבגדים הוא 12%; אין בעצם הנחה בארנונה על מוצרי פלסטיק; המגבלה העליונה של הבקשה לקרן לפיתוח הייצוא של בנגלדש (EDF) למפעלים לייצור פלסטיק היא מיליון דולר ארה"ב, ויצרנית הבגדים היא 25 מיליון דולר. כדי לקדם עוד יותר את ההתפתחות הנמרצת של תעשיית הפלסטיקה של בנגלדש, תמיכה נוספת במדיניות מצד משרדי ממשלה כמו משרד המסחר והתעשייה בבנגלדש תהיה קריטית במיוחד.
